רוג'ר ווטרס, מזל טוב נשמה

הי רוג'ר ווטרס מזל טוב, אתה בן 75 היום (6.9.2018) וכבר כמה שנים שאני רוצה לכתוב לך כמה מילים מלב אל לב, אז הנה הגיע הזמן.

אז, לפני כמה שנים, רציתי שתדע שממש היה לי קשה לתפוס איך הצלחת להתרחק כל כך מלב ליבה של הלהקה, שבעיקר בזכותך, חשפה לעולם של צעירים אבודים את המוסיקה האלקטרונית, הצליחה לחבר אנשים מכל העולם סביב אלבומי קאלט the wall ו- the dark side of the moon וחרטה בלבנו, בלי שבאמת הכרנו, את האהבה והגעגועים לסיד בארט ב- wish you were here.

רוג'ר ווטרס בהופעה

רציתי אז להגיד לך – וואיי רוג'ר – איך צללת לתוך שנאת ישראל; אתה, שלימדת אותנו בגאונותך האומנותית להרגיש מוסיקה, שניגנת לנו על הלב השבור וגרמת לנו להרגיש שאתה מבין אותנו במשהו, שסחפת אותנו ברצון לצאת ממצב ה- Comfortably Numb ולרצות לשבור את החומה שסוגרת עלינו.

באמת שכעסתי עליך בעבר רוגר, ורציתי להטיח בך – מה נסגר איתך?! לקחנו אותך לכל מקום עוד לפני שהיתה את הטכנולוגיה המתאימה לכך והגיטרה שלך היתה הבסיס לכל מפגש של אנשים שלא דיברו אותה שפה, אבל בפינקפלויידית כולם שלטו. הצלחת לעורר בדור שלם את האמונה שיש סיכוי לעולם הזה, ושלא כולנו חייבים לשחק במשחק שנקרא, riding on the gravy train, אם רק יהיה לנו חזון, בדיוק כמו במוסיקה הייחודית והמגוונת שלך.

אם הייתי פונה אליך לפני שנים רוגר, הייתי כותבת לך שמרוב כעס your lips move but i can not here what you are saying ושתרגיע כי, בדיוק כמוך, כולנו רוצים שלום עולמי ושיפסיקו המלחמות ושהיחסים בני בני אדם יהיו מבוססים על חמלה ואהבת הזולת.

ובשביל שכל זה יקרה רוג'ר, הייתי אז מצפה ממך, לבחור להופיע בשביל אחדות וליכוד ולהשתמש באהבה שהרעפנו עליך ולפזר אותה בינינו לבין כל העולם. הייתי מנסה לפנות ללבך ולעורר בך את היכולת לחבר בין אנשים ולבקש ממך להפסיק לעמוד על במות ולהפריד בנינו בניגון ושירה. הייתי יוצאת עליך – בחייאת רוג'ר, תעשה לזה את Final Cut ותבוא בטוב.

אבל כל זה שייך לאז, ללפני כמה שנים. היום אני יודעת שהאנטישמיות שאתה נגוע בה היא המצפן הפנימי שלך שמרגיש אותנו וקורא לנו להתעורר ולעשות את תפקידנו.

אז רוג'ר יא אש מזל טוב נשמה, אני מאחלת לך שאת עולמך תראה עוד בחייך. זה תלוי בנו, נעשה מאמץ.