אחד מהאתגרים הגלובליים שקרו בשנה האחרונה הייתה מגפת הקורונה, אשר הכניסה לא מעט פרויקטים ותכנונים שונים למצב של הקפאה או לעיתים גם לביטול. אך במדינת ישראל אשר שוק הנדל"ן שלה כמעט ולא מושפע מתהליכים בינלאומיים חיצוני, הצליחו לא מעט יזמים להמשיך לפעול ולקדם לא מעט פרויקטים בערים שונות. אם ניקח לדוגמא את העיר תל אביב, אשר הפעילה בקרבה קרוב לאלף פרויקטים בהיתרים וזמני בנייה שונים, אפשר לומר שקורונה כמעט ולא הורגשה. אך יחד עם זאת ועם לא מעט פרויקטים של התחדשות עירונית בעוד ערים ישראל, קיימים לא מעט אתגרים חדשים וישנים אשר ילוו את הפרויקטים גם לשנת 2021.
מחסור בתשתיות
אחד התאגרים שעומדים בפני ההתחדשות העירונית, הוא מחסור בתשתיות לאחר פיתוח של אזור או בניין. מכיוון שלא רק שפרויקטים של התחדשות עירונית בישראל עוסקים בפינוי ובינוי של בניינים, על בנייה מחודשת שלהם או רק חיזוק והוסופה של אזור מחיה. אלא שהעיריות והיזמים אמורים גם לדאוג לתשתיות אשר צריכות להשתנות בהתאם להוספת הדירות שמתבצעת ברוב המקרים, מה שעלול להוביל למחסור במוסדות חינוך, יצירה של עומסים בחניה ובכבישים ולעיתים גם למצוקה של תשתיות. לכן לא מעט יזמים בשנים האחרונות מתאימים מתווים יחד עם העיריה, הקשורים לאזור חניה, דרכי גישה ופארקים צמודים. אך מכיוון שלא בכל הפרויקטים מתבצעים חישובים כדוגמת אלו, עדיין יש לקחת את המחסור בתשתיות כאתגר לשנה הנוכחית.
קושי בהתארגנות וחסמי היתרים
אחד מן הקשיים העיקרים שמצטרפים אל פרויקטים אלו הם לא אחרים מאשר התושבים עצמם, בלא מעט מן המקרים עלולים דיירי הבניינים לייצר עיכובים שונים כמו ניסיון להחליף שמאי/עורך דין/יזם/אדריכל וכו'. עיכובים אלו עלולים לעיתים לקחת שנים ולא פעם לגרום ללא מעט הפסדים, יחד עם זאת הצורך שעולה הוא כנראה מתן תוואי שיהיה מוסכם או שיהיה פתוח להצעות עד לזמן מוגבל. קושי זה אינו חדש בין כל הקשיים שעלולים להתווסף אל פרויקט התחדשות עירונית, אך יחד עם עיכוב מצד הדיירים לעיתים העיכובים גם יכולים להימשך מטעם המועצה המקומית, בין אם תכנית המתאר לבניין אינה תואמת או שאינה עולה על צרכי העירייה השונים. קשיים אלו מעכבים פרויקטים רבים וגורמים לא מעט הפסדים, ויחד עם עיכוב הדיירים לעיתים הפרויקטים הופכים ללא משתלמים ועלולים להתבטל.