עזרי הליכה לאחר תאונה או עבור קשישים

אנשים משתמשים במכשירי עזר אישיים לניידות מזה מאות רבות של שנים. ההיסטוריה של מכשירים אלו והתרומה שלהם לחברה מתועדות וידועות היטב. כמובן שהאמצעי הבסיסי ביותר היה מאז ומעולם מקל הליכה או מטה שמאפשר הליכה על שלוש רגלים בין אם בשטח קשה או בגיל מבוגר. כסאות גלגלים וקורקינטים חשמליים מורחבים או קולנועיות, סוגים פופולריים אלו של מכשירי ניידות, שופרו מאוד לאורך השנים, האחרונים שבהם מן הסתם הם חדשים יותר והתאפשרו תודות לטכנולוגיות עדכניות אך ישנם מכשירים רבים אחרים המשמשים כבר אלפי שנים.

הדימוי הידוע הראשון של כסא גלגלים נחצב באבן במאה השישית אצל המלך פיליפ השני, שהיה מלך ספרד במהלך המאה ה -16 והשתמש בכיסא גלגלים משוכלל מאוד שהיה בו משענות ידיים וגם משענות רגליים. במאה ה -18 פותח כסא הגלגלים הראשון שדומה בעיצובו לזה הקיים כיום. היו לו גלגלים קדמיים גדולים וגלגל קטן יותר מאחור. עד המאה ה -19 וה -20 נבנו כסאות גלגלים מעץ ושילוב של קש או נצרים. פטנט אמריקאי הונפק על עיצוב שכזה בשנת 1894 והם שימשו את ותיקי מלחמת האזרחים ומלחמת העולם הראשונה. ישנם הטוענים כי יש עדויות לגרסאות של כסאות גלגלים מתקופות מוקדמות יותר.

כסא הגלגלים המתקפל הראשון תוכנן בשנת 1932, על ידי שני מהנדסים, אחד מהם נפצע בתאונת כרייה מה שהביא את השניים לבנות עבורו כסא מיוחד. בשנת 1950 תוכנן כיסא הגלגלים המונע הראשון. הוא תוכנן על ידי ממציא בשם ג'ורג' קליין ונועד לעזור לוותיקי מלחמת העולם השנייה. שלא כמו המלחמה הראשונה, רבים מהאנשים שסבלו מפגיעות בעמוד השדרה שרדו את מלחמת העולם השנייה, מה שיצר זרם של ותיקים עם מוגבלות. במהלך תקופה זו חלו התקדמות בטכנולוגיה של כסאות גלגלים ידניים, אך אנשים נכים וכן גם קשישים רבים עדיין לא הצליחו להשתמש בכיסאות גלגלים ידניים ללא סיוע. קליין, הנתמך על ידי ממשלת קנדה ומדענים רבים אחרים, עמד בראש פיתוח כיסא גלגלים ממונע. חיילים ותיקים רבים מילאו חלק ביצירת המכשירים ועיצובם הוצג כאחת הפעמים הראשונות בהן התרחשה הנדסת שיקום. אך לאחר שנכנסו לשימוש הם אומצו בצורה רחבה על ידי קשישים.